סיפור אישי איך לכבוש את פחד הבמה בתור גננת או מדריכת חוגים לגני ילדים

כשנכנסתי לגן הילדים שטף אותי גל של עצבנות. להיות מדריכה בגן הילדים הייתה חוויה חדשה עבורי, והמחשבה לעמוד מול קבוצת ילדים צעירים מילאה אותי בפחד במה. האם הם יאהבו את הפעילויות שתכננתי? האם אני יכולה לפעול  ביעילות?

נשמתי עמוק, אזרתי אומץ והתחלתי להתקין את האביזרים לשיעור. הצבעים התוססים של ה "מצנח פעילות" הפעיל משכו את תשומת לבם של הילדים מיד, ופטפוטם הנרגש מילאו את החדר כשהם התכוננו לפעילות הראשונה שלנו. בידיים רועדות הובלתי את הילדים בהרמת והורדת המצנח פעילות, ויצרתי אדוות תנועה שגרמו לצחקוקים וחיוכים מסביב.

לאחר מכן, הגיע הזמן לסיפור בהמחשה. כשהתחלתי לקרוא בקול, הילדים התאספו מקרוב, עיניהם פעורות בציפייה. האיורים הצבעוניים הציתו את דמיונם, ועד מהרה הם אבדו בעולם הקסום של הסיפור בהמחשה, תלוי בכל מילה.

כשהרגשתי קצת יותר בטוח עכשיו, הצגתי את אביזרי התנועה כחלק מהציוד לגני ילדים - סרטים וצעיפים שהתנופפו והתפתלו כשהילדים רקדו בחדר. הצחוק והאנרגיה שלהם היו מדבקים, ועד מהרה אפילו מצאתי את עצמי שקועה בשמחת הרגע.

כשהשיעור הגיע לסיומו, לא יכולתי שלא לחוש הקלה וגאווה. למרות הפחדים הראשוניים שלי, הכל הלך חלק. הילדים נהנו מהפעילויות, וההתלהבות שלהם הייתה עדות לכוח היציאה מאזור הנוחות שלי.

בסופו של דבר, הבנתי שלפעמים הפחדים שלנו יכולים להיות המניעים הגדולים ביותר שלנו, דוחפים אותנו לנסות דברים חדשים ולגלות כוחות נסתרים. היום לא רק לימדתי כיתת גן, אלא גם כבשתי את פחד הבמה שלי. ובזמן שנפרדתי מהילדים בחיוך, ידעתי שהחוויה הזו באמת מתגמלת לכולנו.